21-08-2017 22:36
מלחמת ההתשה של בת - שלמה

פורסם בגפן

פרק נוסף במאבקים בישוב הקטן והחצוי שעל אם הדרך בין פרדיס ליוקנעם, נחתם השבוע ודווקא ביום תשעה באב בבית משפט השלום בחדרה, פרק שחשף רק חלק מעוצמתה של

  יכול להיות שבבוא העת ימצא בעולם הקולנוע הישראלי מישהו שמוכן יהיה להפיק ולביים סרט עלילתי באורך מלא על מאבק איתנים מתיש ומתמשך שמתחולל כבר שנים בתוך ישוב כפרי קטן שהמדינה חצתה אותו לשניים באמצעות ציר תחבורה סואן וגדוש. איש קולנוע כזה לא יצטרך לחפש מקורות רחוקים לסיפור טעון ייצרי ויקר שמשקף במידה רבה את "החוויה הישראלית" מן הצד הפחות מרנין שלה. כל שעליו לעשות מסתכם בנסיעה לבת - שלמה, להצטייד במצלמה טובה ובהרבה מאוד סבלנות וככלות מספר ימי צילום, יוכל מן הסתם להוציא לאקרנים את סרטו "מלחמת ההתשה של בת - שלמה".

השבוע, דווקא בתשעה באב תשס"ד נרשם בסרט העלילתי הזה פרק חשוב (בהחלט לא אחרון) כאשר בית - משפט השלום בחדרה מצא את ראש המועצה האזורית חוף - הכרמל אשם ב"אי מלוי צו של בית - המשפט" ובכך העניק לאחת הדמויות המרכזיות בסיפור הטעון הזה סוג של נצחון מוראלי. כדי להבין מה וכיצד מתחולל בישוב הקטן והשקט (לכאורה) שמצוי על אם הדרך שבין פרדיס ליוקנעם, ראוי תחילה להקדים ולהציג את הכוחות הפועלים בסאגה הזאת ואחר כך להתאזר באורך רוח כדי לעקוב אחר נקודות הציון העיקריות בפרשה שהפכה את בת - שלמה לסרט מן החיים הישראליים.

זיו שוורצמן ו4- משפחות נוספות ניצב מצד אחד של המתרס במריבה קולנית ומתמשכת שהחלה לפני שנים על רקע הצהרתו כי יש לשמור על אופיה וצביונה המיוחד של המושבה. מן העבר השני של המתרס מצויות משפחות אחרות ובהן משפחות סגל ואורן אשר חפצו לנצל את אופייה המיוחד של המושבה ואת מיקומה המבטיח כדי לעשות לביתם ולפרנסתם באמצעות פתיחת עסקים מגוונים שימשכו אליהם חלק מהמוני המטיילים והמבקרים באיזור.

בין שני הצדדים הללו ניצבת המועצה האזורית חוף הכרמל בראשתו של כרמל סלע, הנבחר החדש אף שהסכסוך בבת שלמה החל עוד הרבה קודם כן בעת כהונתו של אריה שמחוני, ראש המועצה הקודם.

סביב לכוחות הללו שפתחו ב"מלחמת התשה" התגייסו תומכים ומתנגדים מתוך המושבה עצמה וכמובן שורה של עורכי - דין שמתפרנסים היטב מן המאבק.

יובהר כי הדברים שיובאו להלן לא נועדו אלא לספר חלק מסיפורה של בת - שלמה הקרועה והמסוכסכת בגין אותה "מלחמת התשה" מבלי להביע דעה או לנקוט עמדה לצד זה או אחר. הסיפור הזה הינו נסיון לתאר מאבק המתחולל בתוך ישוב כפרי קטן ושקט כדוגמא לאותה "חוויה ישראלית" מפוקפקת שבמבט ראשון על מקום התרחשותה, קשה להאמין שאזור כה מיוחד ושקט מסוגל להכיל כל כך הרבה מאבקים ובעוצמה כה גדולה.

במהלך השנים התפרסמו כבר ב - "גפן" ידיעות וכתבות על הנעשה בבת - שלמה ("מי יזיז את הגבינה שלי") אלא שנוכח האירועים האחרונים, מן הראוי לעדכן את הציבור באשר למתרחש אצל האחות הקטנה של זכרון - יעקב...

עכשיו ברור לגמרי כי מתחת לחזות השלווה והשקטה של הישוב בת - שלמה מתחוללת "מלחמה" של ממש ומה שנראה היה עד לפני חודשים ספורים כסכסוך שכנים אופייני, קיבל מימדים חדשים שהביאו לצעד חריג ובלתי שגרתי של גרירת ראש מועצה אזורית לבית - המשפט בטענה של בזיון בית המשפט!

בתוך הסבך המשפטי הזה מצוי תמהיל מסוכן של נגודי אינטרסים, חלוקי דעות באשר לאופייה של בת - שלמה, מאבק כוחות בו נאלצה המשטרה להתערב יותר מפעם אחת, המון ייצרים ו"דם - חם" וכמובן הרבה מאוד כסף שחלקו מרפד יפה יפה את גלגלי הבירוקרטיה כמו גם את חשבונותיהם של עורכי - הדין.

קשה לתפוס את קצה החוט על מנת להבין מתי והיכן פרץ הסכסוך שהעיב על בת - שלמה ואפשר אולי לשפוך מעט אור על הנעשה בפרשה באמצעות נבירה בערימות ענק של מסמכים משפטיים ואחרים המשקפים רק משהו מן המתחולל במקום.

במרכז הפרשה עומד זיו שוורצמן אשר מצא עצמו מתגונן בבית משפט השלום בחיפה נגד תביעה שהוגשה נגדו על ידי המדינה בגין שמושים חורגים ואסורים כביכול במקרקעין שברשותו. שוורצמן הבעלים של הקרקע (גוש 11345 חלקה 4) הואשם כי בסיור שנערך מטעם אנשי המועצה האזורית חוף הכרמל ב21- ביולי ,2003 נתגלתה סטייה מהיתר בנייה באשר לשמוש בתוספת מבנה לצורך שרותים, בשמוש לא חוקי במבנה אבן, במבנה עץ, בסלילת דרך גישה בלא היתר, בגידור שטח בניהול מסעדה וחנות לממכר גבינות ללא היתר ורשיון עסק כנדרש.

בתביעה שהוגשה נגדו נטען בין השאר כי כבר ב8- באוגוסט 2001 הוצא נגדו מכתב התראה בדבר עבודות בנייה שבוצעו בסטייה מן ההיתר ובדבר שמוש חורג בהקמת והפעלת המסעדה וכי עד למועד הגשת כתב האישום לא נמצא בידו האישור הדרוש וכי אף לא שילם את האגרות הנלוות לעבודות שבצע. בנוסף לכל אלה נטען כלפי שוורצמן כי נשלחו אליו התראות שונות מאז אוגוסט 2003 ועד ינואר 2003 בדבר ניהול עסק ללא רשיון כמתחייב עפ"י דין.

בתאריך 4 בפברואר 2002 הוציא ראש המועצה האזורית הקודם של חוף הכרמל, אריה שמחוני, צו סגירה מנהלי לעסק של זיו שוורצמן אלא שפחות מחודש לאחר מכן ב3- במרץ 2002 חל לפתע שנוי משמעותי בתסריט שהתנהל עד אותה העת נגד שוורצמן: הצדדים התייצבו בבית המשפט השלום בחדרה בפני כבוד השופטת דיאנה סלע ושם טען בא כח המועצה האזורית חוף הכרמל: "אני מסכים להצעת בית המשפט כי צו הסגירה המנהלי יבוטל ואנחנו נגיש כתב אישום בתוך 90 יום מהיום..." כבוד השופטת קבעה כי "צו הסגירה המנהלי יבוטל.."

חלפה עוד כמחצית השנה ושוורצמן התייצב הפעם בבית משפט השלום בחיפה בפני סגן נשיא ביהמ"ש כבוד השופטת רחל חוזה וביום 27 באוקטובר 2003 שמע בשמחה רבה את בא כוחה של המאשימה (מדינת ישראלᲠ/הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה) מצהיר כי: "אני מגיש לביהמ"ש הודעה בכתב על רצוננו לחזור בנו מן האישומים שבתיק זה נגד הנאשם. הבקשה הוגשה על דעתו של בא כח הנאשם ובהסכמתו", כבוד השופטת חוזה סיכמה את הפרק הזה בפרשה בכותבה: "לאחר שניתנה תשובת הנאשם לכתב האישום ביקשה התביעה לחזור בה מן האישום נשוא כתב האישום שבתיק זה. אשר על כן הנני מזכה את הנאשם מן העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן שבתיק זה".

עד כאן הפרק השני בסאגה המשפטית הזאת שבתחילתה הואשם זיו שוורצמן בשורה של עבירות, במהלכה הוצא צו סגירה מנהלי נגד העסק שלו, בהמשכה בוטל הצו, הוגש כתב אישום אחר ולאחר כן כתב אישום מתוקן ובסיומה חזרה בה התביעה מהאשמותיה וזיו שוורצמן זוכה.

מי שחשב כי בכך תמה הפרשה עמד מהר למדי על טעותו.

זיו שוורצמן הפך את הקערה על פיה ויחד עם 4 משפחות נוספות בבת - שלמה יצאו למאבק נגד הוודעה המקומית לתכנון ובניה חוף הכרמל ונגד שתי משפחות אחרות בישוב.

לצידו של שוורצמן התייצבו דליה ומיכה בארי, נטע אילון, תמר ודוד מאיו ותמר ונח עמית. הללו יחד הגישו ערר נגד חיים אורן ואילן תמי סגל ונגד הוועדה המקומית על שאישרה שימוש חורג במבנה מגורים שבישוב והסבתו לבית - קפה וגלרייה.

הרקע למאבק החדש של שוורצמן וחבריו היה באישור הוועדה המקומית לתכנון ובניה חוף - הכרמל באשר להפעלתה של אותה "גלרינה" שבבעלות משפחות אורן וסגל.

במהלך הערר שהגישו שוורצמן ושותפיו נגד המהלך התברר כי הוועדה המקומית אישרה הקמת והפעלת "גלרינה" על סמך העובדה לפיה מצאה כי "הפעלתה אינה מהווה פעילות הפוגעת באיכות החיים או באופי וצביון המקום... ואינה מהווה סטייה ניכרת ואינה משנה את אופי הסביבה הקרובה".

יתר על כן קבעה הוועדה המקומית בנימוקיה לאשר את הבקשה כי "...משפחת שוורצמן מוכרת גבינות ומארחת בחצר המקורית אורחים בכל ימות השנה. מכירת חלב של אב המשפחה התחלפה במכירת גבינות שמן זית ומוצרים נוספים מתוצרת המקום של בן משפחת זיו. פעילות של מרכז טיפולים בריאותי המהווה מכירת מוצרים טיפוליים באווירת המקום. פעילות "גלרינה" תואמת לרוח המקום".

על בסיס זה החליטה אז הוועדה לדחות את ההתנגדויות והסיפור כולו נדון מחדש בפני הוועדה המחוזית בחיפה במסגרת הערר שהגישו שוורצמן וחבריו.

עו"ד משה פרזנצ'בסקי, יו"ר ועדת הערר שדן בתיק ב13- ביוני 2004 כתב בין השאר כי:"...בפנינו שימוש חורג ואשר לא ניתן לאשרו. השמושים המותרים בתחום המושבה הוסדרו בתכנית אשר הוכנה לצורך הסדרת המושבה כאתר לאומי על פי חוק הגנים הלאומיים ושמורות הטבע... האלמנט הדומיננטי שבתוכנית הינו השימור והשיקום של המבנים הקיימים כאתר שלם המאפיין את היישוב שבתקופת הברון". עוד נאמר בהחלטת וועדת הערר המחוזית כי "אישור שימוש חורג לאחד המבנים יחייב התרת שימושים חורגים לכל שאר בעלי החלקות, הליך זה יביא לשנוי מהותי באופיה של המושבה, שנוי שנוגד את מטרות התוכנית..."

מכאן ואילך כתבה הוועדה עוד סעיפים רבים ומפורטים שהובילו בסופו של דבר להחלטה שנתקבלה פה אחד ולפיה: "הוחלט לקבל את הערר ולקבוע כי לא ניתן לאשר את השימוש החורג".

בשלב הזה של המערכה נרשם לשוורצמן נצחון נוסף שכן וועדת הערר המחוזית דחתה החלטה קודמת של הוועדה לתכנון ובנייה בחוף הכרמל וכבר ב17- ביוני 2004 פנו שוורצמן וחבריו לאברהם רבינוביץ, מנהל מחלקת רשוי עסקים במועצה האוזרית חוף הכרמל ושיגרו אליו את החלטת וועדת הערר מיום 04Რ6/Რ13/ בצרוף מכתב ובו דרשו: "לפעול למניעת ארועי מוסיקה והופעות בבית הקפה "גלרינה" כמו גם לפעול להפסקת העיסוק הבלתי חוקי ב - "גלרינה" והוסיפו כי המועצה נדרשת "לפעול באופן מיידי להפסקת העיסוק בבית הקפה..."

העתקים ממכתב זה שוגרו גם לראש המועצה האזורית כרמל סלע וליו"ר הועדה המקומית לתכנון ובנייה.

לכאורה ניתן היה לחשוב כי בכך הסתיימה הפרשה הזאת אלא שהמציאות הוכיחה אחרת שכן לדעת זיו שוורצמן וחבריו לא זו בלבד שהפעילות בקפה "גלרינה" לא הופסקה אלא שהם גם לא זכו לקבל שום התייחסות לדרישתם לפעול על פי החלטת הוועדה המחוזית. ימים ספורים בלבד חלפו ושוב שוגר מכתב "דחוף - בהול" לראש המועצה כרמל סלע ובו איזכור הפנייה הקודמת בתוספת קביעת מועד חדש לאכיפת החוק: "עד יום 04Რ6/Რ27/ ועד הכלל" דרשו שוורצמן וחבריו מן המועצה האזורית חוף הכרמל להביא לאכיפת החוק!

מכאן ואילך החל העניין כולו לקבל תאוצה אף על פי שמבחינתם של שוורצמן וחבריו דומה היה הדבר לנסיעה במהירות 200 קמ"ש בהילוך סרק כי ציפיותיהם לאכיפת החוק. לא התגשמו. מאחר שהמועצה האזורית חוף הכרמל לא בדיוק עמדה בלוח הזמנים שהוגדר לה בהתאם לפרשנותו של שוורצמן את החלטת וועדת הערר המחוזית ולא נקטה לטעמו שום צעד לאכיפת החוק.

מכאן עבר הסיפור לישורת הלפני אחרונה שלו: ב29- ביוני 2004 דרשו זיו וסיגל שוורצמן בבית משפט השלום בחדרה צו מניעה זמני נגד ראש המועצה האזורית חוף הכרמל ובו דרישה "להמנע מלעשות שמוש של חנייה במגרשים 23 ו24- בגוש 11345 וᲠ/או להציב שלטים המכריזים על השמוש במקרקעין הנ"ל כעל מגרש חניה צבורי".

כבוד השופט מסארווה מוחמד קיבל את החלטתו בדלתיים סגורות ובמעמד צד אחד ואסר על המשיבים (ראש המועצה והמועצה) או מי מהם או מטעמם "מלהפעיל או להשתמש או לאפשר שמוש במקרקעין כמגרש חניה צבורי". שוורצמן צרף צילומים לבקשתו בהם הנציח מכוניות חונות בשטח ויצא מבית - המשפט בחדרה כשבידו צו זמני, בדרך לשלב הבא.

כעבור יומיים העבירו עו"ד חיים שטנגר מירב אליהו ואליק פרין שייצגו את זיו שוורצמן, מכתב לראש המועצה כרמל סלע ומהגדרת כותרתו ניתן ללמוד על תוכנו המפורט: "דרישה חוזרת ונשנית להפסקת פעילות גלרינה ויריד רוזמרין ולנקיטת הליכים משפטיים בהתאם לחוק רישוי עסקים ולחוק התכנון והבנייה"

במכתב ארוך ומפורט גוללו עורכי הדין את כל השתלשלות הארועים שהביאה להחלטת וועדת הערר המחוזית ודרשו "להוציא צו סגירה ל - "גלרינה" ולפעול לביטול הרשיון ליריד רוזמרין" ובכך בעצם נורתה היריה שתביא לשיא בעימות המתמשך בבת - שלמה. למחרת היום ב2- ביולי 2004 הגיש זיו שוורצמן תלונה במשטרת זכרון - יעקב (נרשמה ביומן המשטרה כמספר 249) על "הפרת - צו" ומאז חלפו כשבועיים נוספים עד לדרישה נוספת של שוורצמן ממנהל מחלקת רשוי העסקים להביא לסגירת בית קפה "גלרינה" באופן מיידי.

ב19- ביולי ,2004 נדרש כרמל סלע, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל להתייצב בפני בית משפט השלום בחדרה, על פי בקשתו של זיו שוורצמן כשהזימון נושא את הכותרת: "הזמנה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט". העילה הפעם היתה על פי שוורצמן אי אכיפת צו בית - המשפט מיום 04Რ6/Რ29/ בנושא השמוש במקרקעין שהפך בניגוד להחלטת ביהמ"ש לחנייה צבורית.

שוורצמן טען כי מדובר בצו שיפוטי לכל דבר אותו לא קיים ראש המועצה ומאחר שלא קויים עד אותה העת מדובר בבזיון בית המשפט.

הדיון התקיים בבימ"ש השלום בחדרה בפני כבוד השופט חננאל שרעבי וההחלטה ניתנה רק למחרת היום 27 ביולי 2004 ט' באב תשס"ד ולפיה קבע השופט כי "ראש המועצה האזורית והמועצה לא ביזו את בית המשפט אולם לא קיימו צו משפטי במשך כ22- ימים".

מבחינתו של שוורצמן היה בהחלטה זאת משום נצחון נוסף (אם כי חלקי...) שהרי הביא לכך שראש מועצה אשר בסמכותו לחתום על צוים, נמצא בעצמו אשם בהפרת צו של בית משפט ובכל המסכת הארוכה והטעונה שמתרחשת רובה ככולה בבתי המשפט השונים, יש לדעתו בהחלטה זאת משקל סגולי לא מבוטל.

בנתיים המשיך שוורצמן במאבקו נגד מתן רשיון ליריד המתקיים בבת - שלמה, במקביל לתלונה שהגיש בדבר הטרדה מאיימת וב12- באוגוסט יגיע שוב לבית המשפט השלום בחדרה לדיון בדבר סמכותו של ראש המועצה האזורית חוף הכרמל להפוך שצ"פ למגרש חנייה וכל הסימנים מעידים כי לא יהיה זה הדיון המשפטי האחרון...

תאור השתלשלות העניינים עד כה מציג לפחות חצי תריסר מאבקים משפטיים, מאות עמודים של מכתבים ומסמכים, מעורבות עניפה של עורכי - דין מכל הצדדים ועימותים קשים ומתמשכים שמזינים את המעורבים בפרשיות ב"תחמושת" נפיצה לקראת העימותים הבאים וחוזר חלילה.

לצופה מן הצד לא ברור כיצד יכול רחוב קטן ובו 14 משפחות להפוך במשך שנים למוקד עכור סכסוכים כה רבים ועניין זה אינו מבשר טובות גם למי שמבקש למצוא פתרון יסודי לבעייה. מלשכתו של ראש המועצה האזורית מסרה לנו אפרת גולדברג הדוברת שלו כי "מדובר בסכסוך מתמשך, עמוק ומלא שסעים מן העבר ועל מנת לנסות לפתור אחת ולתמיד את הבעיות של הישוב החליט ראש המועצה האזורית על הקמת וועדת הגוי בה יהיו כל הנציגים הרלוונטיים שישבו יחד כדי להגדיר את תוכנית שימור ופיתוח המושבה כשבראש הוועדה יהיה גורם חיצוני נטול אינטרסים".

זיו שוורצמן התייחס לעניין הזה בסלחנות ואמר: "מדובר בוועדה בה כולם חברים חוץ מאתנו וזה רק מוכיח ששוב ידונו במתרחש אצלנו כל המקורבים ובעלי האינטרסים".

אין שום אפשרות לסכם את הפרשה הזאת מאחר שאין שומעים קולות המבשרים על סיומה. בת - שלמה נותרה חלוקה, לא רק בכביש סואן החוצה אותה לשניים אלא בעיקר במאבק מתיש ומתמשך שהחל כבר לפני שנים ארוכות, בו היו מעורבים גורמים רבים ושונים ובהם דמויות מפתח שהיו לימים משועי הארץ. המאבק בין "קבוצת שוורצמן" לבין יתר התושבים במושבה לא נראה איפוא כעניין העומד לפני סיומו, עושה רושם כי ההיפך הוא הנכון.

דוד בר - יוסף

 

תגובת דוברת המועצה האיזורית חוף - הכרמל

מועצה אזורית חוף הכרמל - כפי ששמה מעיד עליה מחויבת לכל תושבי חוף הכרמל ולא לאדם כזה או אחר.

מר זיו שוורצמן - בכל הכבוד הראוי - אינו "בן יחיד" במושבה הוותיקה בת שלמה, הגם שמקריאת הכתבה בעיתונכם ניתן לחשוב שזה המצב.

רצונו של זיו שוורצמן להכתיב איך תיראה המושבה בת שלמה, מה ימכרו בה, מי יוכל להיכנס לתוכה ומתי, היכן ניתן יהא לחנות בה וכו', אינו עולה בקנה אחד עם הרצונות של שאר תושבי המושבה - אשר גם להם זכויות להשפיע על האופן בו יתנהלו החיים ביישובם.

הסיפור כולו - על קצה המזלג - נוגע לעובדה שאין תושבי המושבה נכונים להשלים עם מצב ולפיו מר זין שוורצמן מנהל עסק בביתו, ומסביר לכולם מדוע אין זה ראוי - ויתרה מכך - אין זה חוקי לנהל עסקים בתחומי המושבה בת שלמה. ועל זה נאמר, מי שגר בבית מזכוכית שלא יזרוק אבנים.

תפקיד המועצה - וכך היא תנהג - הוא ליתן דין שווה לכולם.

ברוח זו החליט ראש המועצה להקים ועדת היגוי שבראשה יעמוד אדם חיצוני - מר אלי אזולאי (שכהן כראש מועצת אלונה) - וזאת במטרה לקבוע עקרונות ומטרות לקראת שינוי התב"ע החלה על המושבה בת שלמה והתאמתה למציאות הנוכחית.

מר כרמל סלע חוזר וקורא למר זיו שוורצמן לחבור כחבר בוועדת ההיגוי - וזאת בכדי שהועדה תוכל ליהנות מדעותיו ורעיונותיו.

אין בכוונת המועצה ומר כרמל סלע העומד בראשה להתעמת מול אזרח - מעל דפי העיתון - וזאת כנגד טענות ו"עובדות" המוצגות בכתבה שהמרחק בינן לבין המציאות רחוק כרחוק מזרח ממערב.

המועצה האזורית חוף הכרמל ומר כרמל סלע העומד בראש ימשיכו בניסיונם לשפר את איכות החיים בתחומי המועצה בכלל ובתחומי המושבה הותיקה בת שלמה בפרט וזאת לשביעות רצון תושבי (להבדיל מתושב) המקום.

בברכה

אפרת גולדברג

דוברת המועצה